ניתוח דרכי דמעות מתבצע בשל חסימת דרכי הדמעות, קיימים מקרים בהם ישנה חסימה מולדת שמאובחנת אצל תינוקות בחודשים הראשונים לאחר הלידה, וישנה חסימה שמופיעה במהלך החיים אצל מבוגרים.
מערכת הדמעות
בעיניים, קיימות שתי מערכות לדמעות- אחת שמפרישה דמעות ואחת שמנקזת את הדמעות. בכדי שאדם ירגיש נוח ונעים צריכה להיות התאמה בין המערכת המפרישה והמערכת המנקזת.
במצב שקיימת הפרשת יתר של המערכת המפרישה, או הפרעה במערכת המנקזת עלולות להיות תלונות על דמעת שזה למעשה הרגשה של עין רטובה כל הזמן.
סיבות שכיחות של הפרשת יתר הם: דלקות לחמית גופים זרים,יובש, גירוי תרופתי ועוד.
הפרעות בניקוז יכולות להיות: חסימה חלקית או חסימה מלאה.
טיפולים ללא ניתוח – לרוב לילדים עד גיל שנה
במרבית המקרים במקרה של חסימה מולדת אצל תינוקות, היא עשויה להיפתר מעצמה ללא כל צורך בניתוח בשנה הראשונה לחיי התינוק, כאשר ניתן לעודד את פתיחת החסימה באמצעים שונים. במידה וקיימת הפרשה מוגלתית מהעין, ניתן לטפל בניתן לטפל באמצעות טיפות עיניים מיוחדות המכילות אנטיביוטיקה. כמו כן, ניתן גם לבצע עיסוי עדיין של המקום – אך ורק בהדרכת רופא מוסמך – ולנסות לפתוח את החסימה. במידה ושתי הדרכים לא עזרו, יש לבדוק אפשרות של שטיפת דרכי הדמעות, אשר מתבצע לקראת גיל שנה .
אילו שיטות ניתן לנסות לפני ביצוע ניתוח דרכי דמעות?
אצל תינוקות הפעולה הראשונה שמבצעים היא שטיפת דרכי דמעות שמתבצעת בדרך כלל בהרדמה כללית ,האפשרות הבאה היא הכנסת צינורית סיליקון למשך מספר חודשים בדרכי הדמע על מנת לפתוח את החסימה. במידה וטיפולים אלה עדיין אינם עוזרים – יש לשקול ניתוח דרכי דמעות, על מנת לפתור את הדמעת .
ניתוח דרכי דמעות – DCR
ניתוח דרכי דמעות מתבצע על ידי רופאי עיניים ומנתחים מומחים בתחום. לאחר שזוהתה הבעיה, הרופא מחליט על הטיפול המתאים. במרבית המקרים החסימה היא מעבר לשק הדמעות, והפרוצדורה מבוצעת על מנת לעקוף את האזור החסום. בדרך כלל מבוצעת גם החדרה של צינורית מלאכותית מסיליקון, על מנת שסביבה תגדל רקמה בריאה המעבר יהיה פתוח והדמעות יעברו בקלות. את הניתוח ניתן לבצע חיצונית על ידי כניסה מחתך שמבוצע בין העין לאף, או דרך האף ללא חתך חיצוני.
החלמה מהניתוח
החלמה מניתוח דרכי דמעות אורכת ברוב המקרים מספר ימים. בימים אלה יכולים להופיע נפיחות ודמם תת עורי באזור הניתוח, או אפילו דמם מהאף. אם הוחדרה צינורית סיליקון, היא מוסרת כעבור מספר חודשים בפרוצדורה קלה.
לסיכום, אם מדובר בחסימת דרכי דמעות אצל ילדים קיימות אפשרויות מקדימות המונעות ניתוח, אך אם אלה לא עזרו – חשוב לנתח את דרכי הדמעות, על מנת שלא ליצור נזק ארוך טווח.